הי לילך,
תודה על השיתוף והתגובה! הערה 'קצרצרה'…
"אולי כשתופסים באופן ישיר את העצמי/ את העולם/ את אלוהים" – המילה תפיסה אינה חלה באופן שווה על שלושת קטגוריות אלה.
את העולם ניתן לתפוס באמצעות החושים אבל לעולם לא באופן ישיר. מה שאני רואה הוא מופע של חפץ מסוים, שכלל לא ברור אם הוא באמת כזה, או שהחושים המוגבלים שלי תופסים אותו ככזה.
מכיון שלכל בני האדם יש חושים דומים, אנו יכולים לדבר על תפיסה אובייקטיבית. שווה לא במובן שהיא לוכדת את האמת, אלא בגלל שכל המתבונן עליה רואה אותו דבר (בהנחה שהחושים שלו דומים).
למשל, כל העומדים על שפת הים בתל אביב יבחינו כי הים נמצא מזרחית לחוף.
את העצמי – אני לא יכול ממש לתפוס. האמירות, "להסתכל פנימה", "לשמוע את הקול שלי", "לראות את הנשמה" וכו' הינן מטאפורות, אין לנו עיניים להסתכל פנימה, וגם אם היו לנו לא בטוח בכלל שהיינו רואים משהו. (כל מה שאני אומר פה הוא תקציר של ויטגנשטיין, שאני בקושי מכיר…)
ועם כל זה, את, ואני בטוחים שאנו מרגישים משהו, שאנחנו מאוהבים, כועסים, מקנאים (לי לפחות זה קורה) רוצים…אבל גם אם נניח ששנינו היינו מאוהבים פעם, לא נוכל להסביר אחד לשני מה עבר עלינו. המילה תפיסה היא לא המילה הנכונה, ואני לא יודע מה היא המילה הנכונה, אם היא קיימת בכלל. האם הנפש קיימת בכלל? כאובייקט מוחלט?
לגבי אלוהים –
לגבי התפיסה, איך ניתן לתפוס את האל. אם הוא קיים בעולם, בתפיסה (בודהיסטית או קוקיסטית), כל מי שרוצה יכול לראות אותו באותה צורה. כמו שמנקודת מבט זהה שנינו נראה כדור שנופל באופן זהה. אבל אז צריך להגדיר את האל בצורה מפורשת, ולהראות שכולם יכולים לראות אותו.
אם האל לא קיים בעולם, נגיד העולם כמו בלון, והאל נמצא מחוץ לבלון, אין לי יכולת לראות אותו, לתפוס אותו, ואז אני לא יכול להגיד הרבה דברים עליו.
אלא אם אני יוצר עולם מקביל, עולם בו אני מרשה לחוקים שאינם חוקי הטבע, לפעול, ולהגיע בדרך מיסטית אל העולמות האחרים.
אם תפיסה ישירה אפשרית, צריך להבין איך. מה שאת מספרת על קרישנמורטי, לא ברור לחלוטין.
אם תפיסה ישירה ברורה לכותב וקיימת בעולם התופעות הוא צריך להסביר לי אותה באותה בהירות שאת יכולה להסביר לי איך להגיע מירושלים לתל אביב… אם הוא משתמש בתיאור פואטי, זה משהו אחר, אבל אז זה לא "ממשי"…
אהבתיאהבתי